* טל תורה באירוע ט' באב בבית יהודית (מרכז תרבות עמים ונוער)
ליל תשעה באב. הצום התחיל לפני זמן לא רב. עוד לא מרגישים רעב או צמא, יש כוחות, ומשב הרוח הירושלמית הנעימה רק מוסיף לאווירה הטובה. אני נכנסת למתחם המנהל הקהילתי ('מרכז תרבות עמים'), הדשא מלא אנשים, נשים וטף, כולם מכוונים אל הבמה העומדת בקצה הדשא. מעת לעת אני מזהה בקהל פנים מוכרות, אב או אם של תלמידה לשעבר בטל תורה, מתחילה להתמקם ולהרגיש בבית. על הבמה דוברים רבים ושונים, נשים וגברים מתחומי עשיה, חברה, רוח ותרבות שונים, שהמשותף לכולם הוא הפעילות במרחב השכונתי והאזורי שלנו, ועוד יותר, הקריאה המשותפת (למרות שיש לה גוונים לא מעטים) - לצדק, לתיקון, לזהות, ללימוד ולבירור של יחד. די מרגש לראות ולשמוע את זה. להיות חלק מזה. משמח ונותן תקווה. מחזק. גם די מרשים, לאור העובדה שלכל דובר/ת ישנן רק 5 דקות לפרוס את משנתו.
לצד התקווה והשמחה שהדברים הנאמרים מעלים בי, הם מעלים גם אי נוחות. הדוברים מעלים שאלות נוקבות ולא מעט 'כאבי בטן' על העוול החברתי הטעון תיקון, על הפגמים והחסרונות, שמונעים מאתנו כחברה להיות במקום טוב יותר, קרוב יותר ל'בנין בית המקדש'. הרבה מהדוברים מדברים על האחריות האישית של כל אחד ואחת מאתנו להכיר את הבעיות בתחומים השונים – ומתוך כך – לפעול ולתקן , לקום ולעשות, לא להישאר אדישים ולא מעורבים. אני שומעת, וזה מהדהד לי את קבוצת 'נוער נותן' המתחדשת בטל תורה, שתתחיל לפעול בע"ה בקרוב (ופתוחה למצטרפות חדשות!), שהרי החינוך למעורבות ואכפתיות ראוי שיתחיל כמה שיותר מוקדם.
אחרון הדוברים מסיים את דבריו, ושייקה, מנהל המינהל עולה לסכם. השעה כבר 22:30, ועוברים לשלב הבא של הערב. מעגלי לימוד ושיח. כעת נעבור מהפורום הגדול והרב של כמה מאות אנשים (לפחות!) לפורום אינטימי יותר של כמה עשרות, שיאפשר למי שעד כה היה קהל מקשיב, שיחה וביטוי גדולים יותר. הנושאים מרתקים וקשה לבחור לאיזה מעגל להצטרף. (מזל שאני מעבירה מעגל אחד, זה חוסך ממני את ההתלבטות..). אנשים מתיישבים ואנחנו מתחילים.
'מהמשכן לשכינה, כיצד טראומה היסטורית יוצרת פתח לתרגום תרבותי מחודש'. מה עומד מאחורי הכותרת המסקרנת? איך השכינה היא תרגום חדש למשכן, ומה קורה לה לאחר החורבן?? כיצד המדרש, המהוסס בתחילתו והנחרץ בסופו, עוזרים לעם ישראל הגולה לעבור את 2000 השנה הבאות?? ואולי הכי חשוב – איך כל זה ממשיך וקורה כאן ועכשיו? מה התרגום שלנו לפסוקים ולדרשות העתיקות? איך הם משנים ומשפיעים על המציאות הרוחנית, התרבותית, החברתית ואפילו הפוליטית שלנו??
כל זה נדון ומדובר במעגל שלנו. השיח מתעורר ומתגבר. נשזר ומתעלה. החברותא נוצרת.
אנו נכנסים לעובי הקורה ורואים כיצד חל שינוי בשימוש הלשוני בשורש 'ש.כ.ן'. החל בפסוקים, בהם מופיע הפועל 'לשכון' אל עבר המדרשים בהם מתחדש שם העצם – 'שכינה'. שינוי לשוני זה משקף שינוי תודעתי גדול, המאפשר לעם ישראל הגולה לאחר החורבן להישאר קשור לארצו, ובעיקר לאלוהיו, כמאמרו של ר' עקיבא: "בכל מקום שגלו ישראל, כביכול גלתה שכינה עמהם ... וכשעתידים לחזור כביכול שכינה חוזרת עמהן שנאמר: "ושב ה' אלהיך את שבותך" - אינו אומר 'והשיב' אלא 'ושב' ". המדרשים מתארים באופן שירי ומרגש את נדודי השכינה ואת מסעותיה, וכך משחררים אותנו מהתלות במקום, ומאפשרים המשך תודעה והזדהות יהודית גם בגלות. אנו נדרשים גם לשאלה מה בין משכן שבאוהל (במדבר) למקדש קבע (בירושלים), ואגב כך קוראים על תכונות מנהיגות הצדק של דוד, הוגה בניית מקדש הקבע (שמואל ב', ז'): "היה מונע הגדולים מפני הקטנים, והיה מוציא הקטנים לרעות כדי שירעו עשב הרך, ואחר כך מוציא הזקנים כדי שירעו עשב הבינונית, ואחר כך מוציא הבחורים שיהיו אוכלים עשב הקשה. אמר הקב"ה: מי שהוא יודע לרעות הצאן איש לפי כחו יבא וירעה בעמי". כזכור, ט' באב חל השנה בעיצומה של 'מחאת האוהלים', ואי אפשר שלא לשמוע את הדי הדיון הציבורי על צדק חלוקתי וכדו' בתוך דפי המדרש.
הדיון הער ממשיך אל תוך הלילה, ואנו נפרדים בסיומו אחרי חצות.
זו היתה חוויית הקיץ שלי, הימים האחרונים בטל תורה, רגע לפני היציאה לחופש. נשארתי עם טעם טוב. כעת, עם אווירת החידוש של תחילת השנה, ילקוטים, כתה חדשה או ישנה, שגרה מתחדשת, געגועים לחופשה לצד שמחה על המפגש המחודש. הנה אנחנו כאן בתחילת חודש אלול. הסתו כבר באויר. הרוח מתגברת (לצד חמסינים בלתי נמנעים..). או-טו-טו חגים.
אנחנו מקווים ומאחלים שהשנה הזו תביא אתה הרבה עשיה, חידוש, ברכה וטוב. לכל תלמיד ותלמידה, לכל משפחה ולכל שמחה משפחתית שאנו, צוות טל תורה זוכים ללוות ולסייע לה.
המפגש אתכם מפרה ומאתגר אותנו. אנו אוהבים אותו ומחכים לו.
השנה אנו מקווים לפגוש אתכם גם דרך המדיה הזו של הבלוג. בנוסף לדף הפייסבוק שלנו שנכנס לתנועה ומתחיל להתעדכן, למסור חדשות ולקבל את תגובותיכם, הערותיכם והארותיכם.
אתם תהיו לנו אורחים קרואים ומשמחים בשני המדיומים האלו. בתגובות שתכתבו, בהפצה והרחבת מעגלי החברים, וגם בשיתוף בחוויות שלכם מהלימוד בטל תורה – נשמח לתת לכם מקום וקול בבלוג המתחדש. שלחו אלינו את הדברים (למייל - taltorah@gmail.com או ישירות בתגובה לבלוג ולפייסבוק) והם ימצאו את דרכם לקהילת טל תורה כולה!
גם האתר שלנו עובר כעת רענון וחידוש, ובקרוב יעלה לאויר האתר המחודש – www.taltorah.org מוזמנים לבקר אותנו גם שם!
טל תורה
